כדי לעמוד ברעידת אדמה יש צורך בתכנון מיוחד של הבניין. במדינות מתוקנות כמו ישראל יש תקן מיוחד, המכתיב למהנדס כיצד עליו לתכנן את האלמנטים השונים של הבניין כך שיעמדו בפני רעידות אדמה.
התקן הישראלי (ת"ר 413 משנת 1975) כמו תקנים אחרים בעולם, מאפשר סיכון של חשיפת הבניין לתנודת קרקע חזקה (ולא בהכרח לרעידת אדמה חזקה), בכמותה יכולה להתרחש לפחות פעם אחת ב- 50 שנים.
כל מהנדס בניין חייב לפעול עפ"י התקן הישראלי. הבנייה על פי התקן מיועדת למנוע את התמוטטות הבניין בעת התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל המשתמע מזה.
בישראל בניינים רבים שאינם בנויים לפי התקנים המודרניים כדוגמת ת"י 413 – חיזוק מבנים הנו הכרח!.
לבניינים החדשים הנבנים בישראל קיים יתרון נוסף חשוב והוא בניית הממ"ד (מרחב מוגן דירתי). בניית הממ"ד משפרת באופן משמעותי את עמידותו של הבניין בעת רעידות אדמה.
הסיסמולוגים יודעים היכן תתרחשנה רעידות אדמה ובאלו עוצמות, אבל הם אינם יודעים עדיין לחזות את זמן התרחשותה של רעידת אדמה בהסתברות גבוהה דיה למתן התראה קצרת זמן (דקות, ימים או שנים) אך יש לזכור כי רעידות אדמה התרחשו בעבר; הן בוודאי תתרחשנה שוב, ותהיינה חזקות לפחות כמו אלה שהתרחשו בעבר.
התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא שאלה של "מתי?" ולא של "אם" וצריך להיערך לקראתה בהקדם ובהתאם. חיזוק מבנים הוא לב ליבה של הערכות זו.
היערכות פירושה בראש ובראשונה, לדאוג לכך שהבניינים שאנו חיים בהם יעמדו בתנודות הקרקע הצפויות. היערכות פירושה להכין שיטות ואמצעים כדי להתמודד עם תוצאותיה של רעידת אדמה חזקה. ללא היערכות מתאימה (הכוללת חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) יש לצפות לאפשרות שרעידת אדמה חזקה תגרום לאסון לאומי בהיקף של אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפים נפגעים. אסון כזה אינו מחויב המציאות. אפשר וצריך להיערך לשעת מבחן, ויפה שעה אחת קודם. (מתוך אתר הממשלה להיערכות לרעידת אדמה – ד"ר אבי שפירא).
חיזוק מבנים אינה רק בגדר ההכרח להערכות קריטית לנושא רעידות אדמה. ניתן לאמור בוודאות כי, חיזוק מבנים כנגד האיומים הביטחוניים הנשקפים כיום לתושבי מדינת ישראל הנו מוחשי והכרחי הרבה יותר!.